×
Mikraot Gedolot Tutorial
טור
פירוש
הערותNotes
E/ע
טור אורח חיים רס״חטור
;?!
אָ
(א)  ועומדין להתפלל ואומרים אבות וגבורות וקדושת השם כבימות החול בלא תוספת ובלא גירוע ודלא כרב עמרם שכתב בשבת בין בערבית ושחרית ומוסף ומנחה מזכיר במגן כך רצה והנחל שבת לבניהם למנוחה למען שמו באהבה מלך עוזר ומושיע ומגן וכו׳ ושלש אחרונות ומזכיר של שבת באמצע וזה נוסחו אתה קדשת את יום השביעי לשמך תכלית מעשה שמים וארץ וברכתו מכל הימים וקדשתו מכל הזמנים וכן כתוב בתורתך ויכולו וגו׳ ויכל אלהים ויש סידורים שאין כתוב בהם ויכולו אלא כתוב וברכתו מכל הימים וקדשתו מכל הזמנים וכן כתוב בתורתך ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אותו ויותר נכון לאומרו דגרסינן בפרק כל כתבי (שבת קיט:) אמר רב ואיתימא רבי יהושע בן לוי אפילו יחיד המתפלל צריך לומר ויכולו ואמר רב המנונא כל המתפלל ואומר ויכולו מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקב״ה במעשה בראשית שנאמר ויכולו אל תקרי ויכולו אלא ויכלו פירוש הקב״ה והוא אלמא שהעיקר לומר ויכולו שמורה כאילו נעשה שותף ומה שאומרים וכ״כ בתורתך ויכולו אינו חוזר על וברכתו שלפניו אלא על שלפני פניו תכלית מעשה שמים וארץ וכ״כ ויכולו וברכתו מכל הימים כדכתיב ויברך. (ב)  ואם טעה והתחיל תפלת החול גומר אותה ברכה שנזכר בה שטעה ומתחיל של שבת לא שנא נזכר בברכת אתה חונן לא שנא נזכר בברכה אחת משאר הברכות בין בערבית שחרית ומוסף ומנחה. (ז)  וחוזרים ואומרים ויכולו בציבור משום י״ט שחל להיות בשבת שאין אומרים אותו בתפילה שמתפללין אתה בחרתנו ואז צריך לאומרו מפני שלא אמרוהו בתפלה ואגב זה תיקנו לומר בכל השבתות וגם להוציא מי שאינו יודע אותו וי״א שנהגו לומר אותו בקול רם ומעומד משום שהוא עדות להקב״ה על מעשה בראשית וכתיב ועמדו ב׳ האנשים ודרשינן (שבועות ל) אלו העדים שצריכים להעיד ביחד ומעומד ולכן צריך שיעמדו ויאמרו אותו ביחד. (ח) ואומר ש״ץ ברכה אחת מעין שבע והיא מגן אבות בדברו ואלהינו ואלהי אבותינו רצה נא במנוחתנו וחותם ברוך אתה י״י מקדש השבת.
וכתב אבי העזרי שאין ליחיד לומר אותה שלא נתקנה אלא משום סכנת מזיקין שבתי כנסיות שלהם היו בשדות ותקנו אותה בשביל בני אדם שמאחרין לבא שיסיימו תפלתם בעוד שש״ץ מאריך כדאיתא בפ׳ במה מדליקין (שבת כד:).
(ט) י״ט שחל להיות בשבת ש״ץ היורד לפני התיבה ערבית אינו מזכיר של י״ט בברכת מעין שבע ומסיק טעמא משום בדין הוא דאפילו בשבת לא בעי למימריה ורבנן הוא דתקון משום סכנה מאי דתקון תקון ומאי דלא תקון לא תקון אלמא שאין להוסיף על מאי דתקון ולא נתקנה אלא בציבור כדמשמע לישנא דש״ץ היורד לפני התיבה ערבית אלמא שלא נתקנה אלא לש״ץ ותו אנן דלית לן סכנה לא אמרינן לה אלא משום מנהג אבותינו. (יב) בספר חסידים מעשה בחסיד אחד שראה לחסיד אחר במותו ופניו מוריקות א״ל למה פניך מוריקות אמר לו מפני שהייתי מדבר בויכולו בשעה שהציבור היו אומרים אותו ובברכת מגן אבות בדברו וביתגדל. (יג)  כתב רב עמרם טעה ולא הזכיר של שבת בערבית מחזירין אותו ורב משה גאון כתב יחיד שטעה ולא הזכיר אתה קדשת בליל שבת אם שמע מש״ץ מגן אבות בדברו שהיא ברכת מעין שבע מראש ועד סוף יצא ידי חובתו. ורב נטרונאי כתב אפילו לא התפלל ז׳ ברכות כלל ושמע מפי ש״ץ מגן אבות מראש ועד סוף יצא ידי חובתו.⁠א ותימא הוא כיון שמחזירין אותו אם לא הזכיר של שבת היאך יוצא בברכה אחת מעין שבע ולא דמי למה שכתב בה״ג יחיד שלא הזכיר של ר״ח ושמע מש״ץ התפלה מראש ועד סוף שיצא דשאני התם ששומע כל התפלה אבל הכא היאך יוצא בברכת מעין שבע במקום שבע וקשיא טפי לרב נטרונאי שאומר שיוצא בו אפילו אם לא התפלל כלל דלא קי״ל כרבן גמליאל דאמר (ראש השנה לה.) ש״ץ פוטר היחיד אלא בראש השנה ויום הכיפורים אבל בשאר ימות השנה לא.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
א כן בהרבה כ״י. בנוסח ב״י הושמט ע״י הדומות: ״ורב נטרונאי... ידי חובתו״.
E/ע
הערותNotes
(א) ועומדין להתפלל וכו׳ עד כדכתיב ויברך מבואר הוא: (ב) ואם טעה והתחיל תפלת החול וכו׳ בפרק מי שמתו (ברכות כא.) אמר רב נחמן כי הוינן בי רבה בר אבוה בעו מיניה הני בי רב דטעו ומדכרו דחול בשבת מהו שיגמרו ואמר לן גומרין כל אותה ברכה דבדין הוא דאיבעי לצלויי י״ח ומפני כבוד שבת לא אטרחוהו רבנן: (ג) ומה שכתב ל״ש נזכר בברכת אתה חונן וכו׳ הוא לאפוקי מהרא״ש מלוניל שסובר שלא אמרו אלא בברכת אתה חונן שהיא ראשונה אבל אם נזכר בשאר ברכות פוסק אפי׳ באמצע ברכה והר״י והרא״ש בפרק מי שמתו דחו דבריו וכתב בת״ה סי׳ י״ד שאם התחיל לומר אתה חונן ומיד כשאמר תיבת אתה נזכר קודם שאמר חונן אם סבור שהוא חול והתחיל אדעתא דחול אפילו אי קאי באתה קדשת או באתה אחד נראה דמיקרי התחיל בשל חול וגומר אותה ברכה אבל אם לא בכוונה התחיל תיבת אתה דידע שהוא שבת ולישניה דאיתקיל ליה לפי הרגלו כה״ג לא מיקרי כוונה לדבר טעות וא״כ אפי׳ בישמח משה שאינה פותחת באתה מ״מ חשבינן ליה כטעה בתפלת שבת בין זו לזו דתיבת אתה נמי התחלת תפלת שבת היא ואע״ג דההרגל של חול גורם הטעות מ״מ לא מיקרי בשביל כך התחלת תפלת חול כיון דידע דשבת הוא: (ד) ומה שכתב בין בערבית שחרית ומוסף הוא לאפוקי ממה שכתב שם הר״י דבתפלת המוספין פוסק באמצע ברכה דהא ליכא למימר ביה בדין הוא דאיבעיא לצלויי י״ח שהרי אין תפלת י״ח בחול במקום מוסף וכן פסק ר״מ ז״ל עכ״ל והרא״ש כתב סברא זו ואח״כ כתב בשם הראב״ד דל״ש דאפילו תפלת המוספין ראויה היתה לכל י״ח ברכות ואם התפלל י״ח ברכות וחידש בה דבר מועט במוספין שאמר ונעשה לפניך את חובותינו בקרבן מוסף יצא כדאיתא בירוש׳ וכתב הרא״ש וכן משמע בירוש׳ שהיו מתפללין במוספי ר״ח וחול המועד י״ח ברכות וכן היה ראוי בשבת ויום טוב אלא שהקלו בתפלת המוספין כמו שהקלו בשאר תפלות הלכך במוסף נמי בר חיובא הוא ואם התחיל גומר ורבינו סתם דבריו כדעת הרא״ש אבל הרמב״ם בפ״י מה׳ תפלה כתב דבמוסף פוסק באמצע ברכה וכדברי ה״ר יונה וכ״פ סמ״ג בסי׳ י״ט והכי נקטינן ומכאן יהיה פשוט לפניך שמי שהתפלל תפלה של חול בשבת ולא הזכיר של שבת חוזר ומתפלל תפלת שבת וכ״כ הרמב״ם בפ״י מה׳ תפלה מי שטעה והתפלל של חול בשבת לא יצא וכ״כ סמ״ג בסי׳ י״ט ולפי שראיתי מי שמשבש נוסחת הרמב״ם בדקדוקי הבל וגורס יצא כתבתי זה אע״פ שהוא פשוט מדאמרינן בפ׳ ב״מ (שבת כד.) ימים שיש בהם קרבן מוסף כגון ר״ח וחולו של מועד ערבית שחרית ומנחה מתפלל י״ח ואומר מעין המאורע בעבודה ואם לא אמר מחזירין אותו ומי גרע שבת מר״ח וח״ה מיהו היכא שהזכיר של שבת בתוך י״ח נראה שאע״פ שלא קבע ברכה בפני עצמה לשבת יצא דומיא דמוספין דירושלמי שכתבתי בסמוך ואף ע״פ שכתב הכלבו בסי׳ י״א ירושל׳ התפלל ומצא עצמו טועה של חול בשבת יצא ואם נזכר בתוך התפלה גומר הברכה שהתחיל בה וחוזר ומתפלל של שבת לא קי״ל הכי או נדחוק להעמידו בשהזכיר של שבת * וכתוב בסמ״ק סי׳ י״א מי שטעה בשבת והזכיר של חול כגון שחרית ערבית ומנחה גומר הברכה שהתחיל בה וחוזר ומתפלל של שבת ואם עקר רגליו ולא התפלל של שבת חוזר לראש ואם לא עקר רגליו אע״פ שסיים תפלתו נראה שאינו חוזר לראש כי אם לשל שבת כדאמרינן ביעלה ויבא וכ״כ הגה״מ בפ״י מה״ת *: (ה) וחוזרין ואומרים ויכולו בציבור משום י״ט שחל להיות בשבת וכו׳ כ״כ התוספות והרא״ש בפרק ערבי פסחים (פסחים קו.) וכ״כ המרדכי שם ובפרק כל כתבי וכ״כ בסה״ת: (ו) ומה שכתב רבינו בשם אבי העזרי שאין ליחיד לומר אותה כ״כ המרדכי בפ״ב דשבת וסמ״ג בסימן י״ט בשם ר״י שיחיד האומרה עושה ברכה לבטלה ודלא כהגהת מרדכי שכתב שם בשם הגאונים דבין יחיד בין ש״צ צ״ל ברכת מגן *: (ז) כתב רב עמרם טעה ולא הזכיר של שבת בערבית וכו׳ ותימא הוא כיון שמחזירין אותו וכו׳ אין ספק שיש לתמוה על דברי הגאונים האלה כמו שתמה רבינו אך י״ל שטעם הגאונים האלו דכיון דתפלת ערבית רשות לא חמירא כשאר תפלות לרב משה כדאית ליה ולרב נטרונאי כדאית ליה וכ״נ מדברי סמ״ג שהביא דברי הגאוני׳ האלו שטעמם משום דתפלת ערבית רשות:
כתב הגאון מהרי״א ז״ל בשם ספר המנהגים דבבית חתנים ואבלים דליכא טעמא דמאחרים לבא שיהיו נזוקין לא אמרינן ברכה אחת מעין שבע וכ״כ הריב״ש בתשובה (סימן ל״ז ומ׳) וכתב עוד שאע״פ שבספר השלחן כתב שבשבת שאחר י״ט אין אומרים אותה יותר יש לסמוך על ספר המנהיג שכתב בפי׳ שאומרים אותה שהיה מחברו רב גדול יותר ממחבר הספר ההוא וגם מפני הראיות שכתבתי עכ״ל:
כתוב בשבלי הלקט כתב ה״ר בנימין הטועה בתפלות שבת ערבית שחרית ומנחה והחליף של זו בזו אומר אני שא״צ לחזור ולהתפלל לפי שעיקר ברכה רביעית היא רצה נא במנוחתינו אבל בתפלת מוסף אינו נראה לומר כן שאין דרך למוסף כשאר תפלות ולא לשאר תפלות כמוסף ע״כ:
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Tur
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144